Fernando Felman - Living in Australia

Monday, December 22, 2008

Diving at Bare Island


חנוכה שמח!

תדליקו נרות לרוב, אצלנו מקשטים עצים או סתם יוצאים לחופש ארוך. ואם כבר חופש, למה לא לנצל אותו לעשות משהו שכבר די הרבה זמן רצינו לעשות - קורס צלילה. בסידני!

אז החל מאתמול שרית ואני סיימנו קורס צלילה ים פתוח של PADI שמאפשר לנו לצאת לצלילות עומק של עד 18 מטרים ולאחר קצת נסיון, עד ל 30 מטרים. מאוד מאוד נחמד.

קצת על הקורס. מדובר על קורס הכניסה לעולם הצלילה. יש לעבור מבחן תאוריה שלאחריו ניגשים ליום צלילה בבריכה כדי לתרגל מיומנויות צלילה באיזור בטוח. לאחר מכן ניגשים ליומיים של צלילות בים הפתוח להשלמת תרגול המיומנויות.

אני לא ארחיב על היום בבריכה אבל ימי הצלילה בים היו מ-ד-ה-י-מ-י-ם!

את יום הצלילה הראשון עשינו בחוף שלי (שעליו סיפרתי בעבר). מסתבר שפרט להיות החוף מקום מושלם לפיקניק של יום שבת זה גם מקום מושלם לצלילה רגועה. העומק בקושי עובר 10 מטרים, הקרקעית חולית ורכה וזו שמורת טבע עם דגה בריאה. ראינו stingaree, sting rays כמה blue groper ועוד מלא דגים שאין לי מושג מה שמם.

את יום הצלילה השני עשינו מול האי בר. התנאים כאן די שונים, החוף סלעי, הגלים מכים בך כשאתה נכנס ובאופן כללי זה קצת יותר מאתגר. הצלילה עצמה, אם הצלחת להיכנס בלי פגע, מאוד מהנה. העומק מגיע לכמעט 20 מטרים, רוב הקרקעית מלאה בצמחיה פרט לכמה חלקים חוליים, ולמרות שהדגה פחותה ממה שהיה בחוף, הדגים בדר"כ גדולים יותר. היו לנו כלמני דגים, תולעי-ים, כוכב-ים אחד ואפילו blue groper ענק אחד שהחליט להצטרף לחבורה.

התמונות האלה נלקחו מהצלילה באי, קצת לפני הגיחה פנימה. ייקח קצת זמן לפני שאהיה מסוגל לצלם מתחת למים - זה דורש יכולות צלילה הרבה מעבר למה שאני מסוגל אליו כרגע.

Saturday, November 29, 2008

Language differences as a mean to comprehend cultural differences

הרבה זמן עבר מאז יולי. הרבה גשם ירד פה בסידני, הרבה שיחות מעניינות קרו ודי הרבה מאורעות מהותיים יותר או פחות התרחשו. בין השאר, נאלצנו לעבור את מבחני ה- IELTS שמודדים את הידע בשפה האנגלית  - צעד נדרש עבור קבלת תושבות הקבע.

מבחני ה IELTS הורכבו ע"מ למדוד את התפיסה, או הידע, בתחומי הבנת הנקרא והשמיעה וכן ביכולת הכתיבה והדיבור. ההכנה למבחן די פשוטה, כל מה שצריך לעשות זה לעבוד במשרה מלאה במדינה דוברת אנגלית. פשוט! :)

מי שממש רוצה להשקיע יכול למצוא טונות של חומר ברשת שמסבירים ומלמדים כיצד יש לענות על משימות המבחן כדי לעבור בציון גבוה. למשל, כיצד לכתוב מכתב או מאמר, כיצד לנסח תיאור טכני וגם כיצד לבצע קריאה מהירה למאמר ארוך ומשעמם.

החלטתי להשקיע למבחן ובעודי קורא הסברים על כתיבת מאמרים אקדמיים, נתקלתי במונח מעניין: תיחום (במשמעות הלינגואיסטית). המונח מתאר תצורת ניסוח שבה חשיבות ותקיפות הנושא מבוטאים באופן מוקל, כזה שאיננו מוחצן. כמה דוגמאות לכך: "אני לא חושב ש..." או "לדעתי...". מעניין לציין שצורת ביטוי שכזו מאוד נפוצה באוסטרליה ויש לשער שהמצב דומה גם בארצות אחרות בעלות מאפיינים מערביים.

כאשר קראתי על המונח וקישורים אחרים שמובלים ממנו, כדוגמת המימרות הגריסאיות, הבנתי כיצג עלי לגשת לבעיה שמטרידה אותי לא מעט. מזה זמן מה אני מנסה לנסח מה היא אותה התנהגות שכל כך מאפיינת אותנו הישראלים ושגורמת לכל כך רבה ניתוק תקשורתי, לפעמים אף תסכול, כאשר מערביים נחשפים אליה. אני חושב שמהות הבעיה נעוץ באופן שישראלים מתנסחים, בעיקר למול עקרון התיחום וכן אותם מימרות גריסאיות שהזכרתי.

עקרון התיחום בא לידי ביטוי אין ספור פעמים בשיחה רגילה באוסטרליה. אני רגיל לשמוע משפטים כגון "does it make any sense to you?" או "I'm not sure I'm making myself clear enough" כאשר נושא מסוים מוסבר בהרחבה. לדעתי המשפטים הללו מהווים דוגמה לעקרון התיחום בכך שהם רומזים על חשיבות המאזין ומקלים בחשיבות הדובר, זאת בניגוד למשפט ישראלי יותר כמו "אני רק רוצה לוודא שהבנת". דוגמה נוספת אפשר לראות במשפט כמו "you might want to consider reviewing this solution" שאם נתרגם לעברית זה ישמע יותר כמו "יש כמה בעיות מהותיות בפתרון שהצגת".

האוסטרלים גם נוהגים למלא אחר המימרות של גריס, ובעיקר אחר מימרת האיכות שבין השאר קוראת את הדובר "לא לומר את מה שאין ברשותך הוכחות מגבות". כדוגמה, המשפט "these factors implies further analysis is required" ממלא אחר עקרון האיכות ע"י שימוש במילה "מרמז" (implies אבל לפעמים משתמשים גם ב- suggests) שמאפשר למאזין להגיע למסקנה אחרת מזו שהגיע אליה הדובר. המשפט "these factors proves further analysis is required" שמשתמש במילה "מוכיח" אינו ממלא אחר מימרת האיכות מכיוון שבמידה והמאזין מגיע למסקנה אחרת מזו של הדובר - המשפט של הדובר אינו נכון, כלומר אינו איכותי.

עכשיו נותר לי לנסות ולנסח את הבעיה: "ישראלים נחשבים לאגרסיביים ואף גסי רוח אצל מערביים משום שהם משתמשים במימרות אחרות". אני משער ששימוש במימרות אחרות הוא תוצר של תרבות וסט עקרונות שונים שסביר להניח יהיה קשה לשנות. מימרות, לעומת זאת, הם תצורות ניסוח שיחסית קל לשנות, בעיקר כאשר הדובר מודע אליהם.

אני יודע שכל המלל הזה נשמע קצת לא מתאים, אבל ככה זה באוזי ואני באמת חושב שניסוח והגדרה של הבעיה יעזור. וואללה, לפחות עכשיו יהיו לי עוד כמה כלים כשאני ניצב מול זרים שרוצים להבין "איך שם שונה מכאן". חשוב לי להדגיש שאני לא חושב שהעקרונות הלינגוסטים שהוזכרו כאן טובים או "נכונים" יותר - הם פשוט שונים ממה שאני הכרתי בארץ ולקח לי לא מעט זמן לנסח את השוני הזה.

ולמה אני כל כך מוטרד מנושא ארטילאי ולכאורה לא חשוב? כי אם הייתי יודע כשנחתתי באוסטרליה שישנם מימרות בעלי חוקיות ברורה אני משער שהזרות שחשתי בהתחלה לא היתה נוראה כל כך. ככלות הכל, הרבה יותר קל להשתמש בתבנית ברורה ככלי להעריך ניסוח בזמן-אמת תוך כדי שיחה; מאשר השיטה של ניסוי-ותעייה באין ספור שיחות "והרכבת" החוקיות מהתגובות של האנשים.

טוב, נראה לי שזיינתי לכם מספיק בשכל לפוסט אחד. לילה טוב.

Thursday, July 24, 2008

The return to the Olympic park and the Coffee weekend

עוד שבוע ועוד סופ"ש והפעם על שני סופי שבוע מהנים במיוחד. נתחיל דווקא במאוחר מביניהם.

הבטחתי לחזור לפארק האולימפי לרכיבת אופניים כשמזג האוויר יתבהר, אז הנה אני עומד בההטחתי: בסופש האחרון כהשמש זרחה, אספתי את האופניים ויצאתי לביקור נוסף בפארק האולימפי. הפעם בחרתי בשבילים מעט שונים וגיליתי שלאורך הפארק פזורים להם מעין מגדלי שמירה שאפשר לעלות עליהם כדי לקבל תצפית על הפארק. אז עליתי לקחת כמה תמונות שתראו איך הפארק נראה מלמעלה ולא רק מגובה הגלגל.




באיזשהו שלב מצאתי את עצמי בשביל בוצי ואז, בפעם בראשונה, האופניים זייפו והרגשתי שאולי באמת הגיע הזמן שאקנה לעצמי זוג אופניים אמיתי. כנראה רכבתי קשה מדי כי הקידון השתחרר וכל הכח שהשקעתי ביציאה ממקטע בוצי נעלם ואיתו שיווי המשקל שלי. שומדבר רציני, אבל סתם קטע לא נעים. מצד שני, היה שווה להיכנס לעומק כי גיליתי שביל ממש מקסים בעובי היער שהעצים מסוככים עליו ממעל ואגמים וביצות מקיפים אותו מצדדיו.



זהו, אני את שלי עשיתי - חזרתי לפארק וככל הנראה זה יקרה שוב בעתיד (כלומר, אחרי שאנקה, אתקן ואכוון את האופניים). ומי יודע, אולי אפילו אני אפנק את עצמי בזוג אופניים אמיתי...

הסופ"ש השני התרחש לפני כבר כמה שבועות. במסגרת האירועים החופשיים שעיריית סידני מארגנת, יש לנו סופ"ש שכולו מוקדש לקפה ומה שמתחבר למשקה המתוק-מריר הזה: שוקולדים, תה, צ'אי ושאר שטויות שתמצאו בבתי קפה ברחבי העיר. איזור ה- rocks נסגר לסופ"ש ובתי הקפה של העיר הקימו דוכנים כדי לאפשר לנו לטעום את סוגי הקפה השונים - ספל בדולר. אין הרבה תמונות מהקפה עצמו, אבל תאמינו לי שבסיום היום הייתי רווה קופאין ומאושר! לעומת זאת כן לקחתי תמונות משאר השטויות שהיו שם: עוגות, פירות בשוקולד ושאר דברי מתיקה שנראים נהדר (לא יודע מה הטעם, אני לא איש של קינוחים).





מאוד אהבתי את האווירה של המקום: המון אנשים מהלכים בנחת בין הדוכנים, מחכים בתור בסדר מופתי ובכלל נהנים מהאירוע ומהשלווה. כמובן שהיו גם מופעים מכל מני סגנונות החל ממוסיקה עכשווית, דרך לטינו ואפילו רקדנית בטן עם כל התוספות. במיוחד הופתעתי לראות שלישיה דרום אמרקאית מנגנת טנגו ארגינטאי כשלמרגלותיו זוג רקדנים מציג את מה בדיוק המוסיקה הזו מייצגת.




זהו בגדול. נותר רק להשאיר אתכם עם הרגשה טובה של העיר בה אני חי, כמה תמונות מאיזור ה- rocks באור הנקי של יום שמש חורפי ובדרמטיות של הערב המעונן.



Sunday, July 13, 2008

BBQ at Shelly Beach

כשאומרים סידני לא חושבים על קור, רוחות חזקות, גשמים ועננים אפורים. אבל החורף מגיע גם לכאן וכשזה קורה, הטמפרטורות יורדות, הרוחות מקפיאות והשמיים מעוננים. למזלי, לפני כמה סופ"שים מזג האוויר התבהר לחלוטין ולרגע אפשר היה לחשוב שאנחנו שוב בקיץ. אני בחרתי להעביר את היום היפה בברביקיו על חוף שלי (shelly beach, החוף עדיין לא בבעלותי) שנמצא באיזור מאנלי. הוזמנתי על ידי ידידה ישראלית מהעבודה לאירוע ישראלי-משהו: כמעט כל הנוכחים הם יורדים מהארץ והיו שם פיתות, חומוס, סלט ירקות וכיוצא כאלה מטעמים צברים. הרעיון היה להעביר יום מקסים על החוף, לטייל מעט בהרים מסביב וכשמתעייפים, לאכול מעט מהברביקיו.

ברביקיו אוסטרלי הוא קונספט מעניין שבעצם מהווה דוגמה להרבה דברים טובים באוסטרליה. מדובר על מתקני צלייה ציבוריים מחוממי גז, מעין פלטת טיגון כמו שיש בחלק מהמלונות. לוחצים על כפתור (או באיזורים מסויימים - משלשלים מטבעות) והפלטה חמה ל20 דקות. עכשיו אפשר לטגן עליה כמה נקניקיות או המבורגרים ולאכול. חשוב מאוד לנקות בסיום השימוש ולהשאיר את כל העסק מסודר. מה שיפה לדעתי בגישה הזו היא העובדה שיש מעט מתקנים שמשרתים קהל יחסית גדול של אנשים ואין שום בעיה, אנשים מחכים בתור בנחת ואין דרמות מיותרות. כן, אני יודע שבארץ זה לא היה עובד.

בכל מקרה, נחזור לפוסט. מאנלי, לממי שממש עוקב אחר הבלוג הזה, נגיש ממעבורת. ביום בהיר כמו זה שהיינו בו הים גדוש מפרשיות וספינות שלמול החופים המיוערים של סידני, זה מתצטלם יפה מאוד.




אחרי העגינה במאנלי מתחילה ההליכה לכיוון החוף המיועד. ההליכה לחוף עוברת בשביל שנושק לים בצידו האחד וגובל בעצים ירוקים בצידו השני. החוף עצמו מקסים: חוף קטן וסגור מוקף דקלים, עצים ומדשאות כשמעליו גבעות מיוערות ושבילי הליכה.





לאחר ההתמקמות יצאנו להליכה קצרה ביער מעלינו. שביל ההליכה עובר בתוך היער כשפה ושם יש תצפית על המים והסביבה.



חוזרים לחוף, אוכלים משהו ומעבירים את הזמן עם החבר'ה מהארץ. היה נחמד להיפגש שוב עם אנשים דוברי עברית שמכירים את אותה השפה והתרבות, לפחות פעם בכמה זמן. העברנו שם כמה שעות טובות ובשעות הערב אורזים, מנקים, מסדרים ומתחילים בהליכה חזרה הביתה.