Fernando Felman - Living in Australia: 11/01/2006

Thursday, November 30, 2006

(early) Xmas

חג מולד שמח!
אמנם, החברה שלי עשתה את המסיבה חודש לפני התאריך הרשמי (ב 25 לנובמבר, בדיוק חודש לפני), אבל זה לא מוריד מאום מאווירת החג המפורסם. אווירה שלמיטב הבנתי מסתכמת בכמויות מסחריות של אלכוהול, הרבה שמחת חיים ואם אפשר, אז גם אוכל. לא ממש שונה משאר החגים /מסיבות שהשתתפתי בהם פה...

אני לא יודע אם אתם מודעים לזה, אבל החברה שאני עובד בה (uniqueworld) הצליחה יפה מאוד בשנה האחרונה. יפה מספיק בשביל שנעבור למשרד חדש ומודרני וננער את האבק ממסמכי המדיניות והטפסים. אחד מהשינויים האלה במדיוניות היה שכל העובדים יקבלו מסלול לימוד והתפתחות רשמי המותאם לו.

אז יום לפני מסיבת חג המולד התאספו להם העובדים הטכניים הבכירים ליום לימוד על יעילות בעבודה והתפחות אישית. היה מאוד מעניין, למרות שחלק גדול מהנושאים כבר היו מוכרים לי מפעילויות במסגרת מסלול דומה שניתן לקצינים זוטרים בחייל האוויר. בכל מקרה, זו היתה הזדמנות מאוד נחמדה להיפגש עם הרבה אנשים שלא ראיתי מאז ההגלייה לבריסביין. ותחת אותה קורת גג שמשמשת את הבונים החופשיים בסידני (לפחות זה מה שאני הסקתי מהעיצוב, הלוגו, המוטו, הארכיטקטורה, הכל היה שם).

הייתי חייב לקחת את התמונה הזאת, פשוט חייב!

והנה תמונה של הצוות שהיה לי ביום העיון (בכיוון השעון: ישי, אני, ווראן, אגנס, ליזט וסטיבן)

ואח"כ יוצאים לאכול. פיצה, אלא מה?

אוקיי, הולכים לישון ולמחרת המנטרה הקבועה לאירועים כאלה: פגישת ריענון עם הקבוצה שלי (אנשים, פרוייקטים, טכנולוגיות), פגישת סיכום עם המנהלים ו.... ללונה פארק!
כן, החלק הכייפי היה הלונה פארק שנושק לנמל סידני ובית האופרה. היה לי קצת קשה לצלם את עצמי כשאני נתון לחסדיהן של מכונות שהורכבו ע"י ספרדי כלשהו מהמאה ה-17, אז מה שיש זה את אייו(מהקבוצה של ישי) בקרוסלה ואת רוב (ראש הקבוצה שלי) מציג את אופן השימוש בפטיש ענק.

סיימנו עם הלונה פארק ועכשיו צריך לבלות - יש לנו מקומות מוזמנים בפאב שליד בית האופרה. לוקחים מעבורת ומתחילים את המסיבה: שותים, אוכלים, מבלים!

ונסיים בקצת תמונות אווירת חג-מולד שאספתי בדרך: הכיכר המרכזית של סטראספילד, הכניסה למיירס וחלונות הראווה שלו.

Monday, November 20, 2006

Mount Coot-tha

הר קוט-ס'ה (Mount Coot-tha) שבקווינסלד נמצא במרחק יריקה קצרה מבריסביין. כבר הרבה זמן שאנחנו מתכננים לצאת לטיול רגלי ביערות פה, אבל אתם יודעים איך זה כשיש כל כך הרבה פיתויים רשעים אחרים ;)

הנסיעה היתה נטולת חוויות מרגשות (ככלות הכל, כמה מרגשת יכולה להיות נסיעה של 20 דקות עם בירבור של חצי שעה?). לאיזור יש כמה אטרצקיות מענייניות ביניהן פלאנטריום, מצפה, יער ופארקים. תחשבו על יער בן שמן רק גדול יותר, עתיק יותר והרבה יותר נקי. אה, ותוסיפו לזה כמה מדשאות ונחלים. זה, פחות או יותר, היתה ההרגשה שלנו כשנסענו בכבישים הקטנים בין העצים (שבלי בושה נקראים tour roads). פה ושם העצים נפתחים מעט ואפשר לראות כרי דשא או נוף לגבעה מיוערת. יפה כאן בקווינסלנד...

חנינו במצפה שמשקיף על בריסביין והאיזור בתור נקודת התחלה לטיול הרגלי שלנו.

ואז נכנסנו ליער וזה כל כך החזיר אותי לימי סיירות (כן, הייתי כמה שנים בחוג סיירת, מי היה מאמין, הא?) שהצלחתי לשכנע את שרית לקת את המסלול המאתגר יותר. זו היתה שטות גמורה. אני עדיין לא בטוח מה בדיוק קרה למסלול, אבל באיזשהו שלב איבדנו אותו ואז היינו צריכים להחליט לחזור אחורה, להמשיך ביער לא מסומן או לחתוך בעלייה פסיכית לנקודת ההתחלה. ברור שבחרנו לחתוך! לחזור אחורה זה לא מאתגר ולהמשיך לתוך היער זה מאתגר מדי. אז הנה התמונות של לפני ואחרי. לא מרשים כשרואים את זה בישיבה במשרד ממוזג, אני יודע...

אח"כ חזרנו לאוטו ונסענו עמוק יותר לתור היער (הרבה יותר מרגיע ללכת לאיבוד בתא ממוזג, נוח ועם מוזיקה טובה). ואז גילינו את הפארקים. כרי דשה ריקים מאדם מנוקדים בעצים ירוקים. אה, ואז גם גילינו משהו שאני מאוד מקווה לעשות בו שימוש בעתיד:

כן כן, זה מתקן למנגל עם עצים מוכנים והכל. עכשיו רק צריך להביא את הפאריז'ה והבשר...

והנה קצת תצפית על הפארק:

ואתם יודעים מה? אפילו נשאר לנו קצת מרץ לעוד טיול רגלי. זה לא קורה הרבה אלצנו...

המשכנו לתוך נקודת פיקניקים וטיולים בתוך היער. כבר היה די מאוחר כשהגענו ואני קצת חששתי שיסגרו עלינו את השערים (נסגרים בשש בערב ויש שלט שמתריע בכניסה), אז עשינו רק טיולון קטן, אבל אתם מקבלים את הרעיון של איך זה נראה, נכון?

ובזה סגרנו עוד סופ"ש מהנה! :)

אח"כ חזרנו לאוטו והבטחנו לעצמנו שנחזור לכאן בשביל "פיקניק" אמיתי: כזה עם צ'וריסוס, סטייקים ובאגט!

אז עד הפעם הבאה - חג מולד שמח לכולם!