Fernando Felman - Living in Australia

Thursday, July 24, 2008

The return to the Olympic park and the Coffee weekend

עוד שבוע ועוד סופ"ש והפעם על שני סופי שבוע מהנים במיוחד. נתחיל דווקא במאוחר מביניהם.

הבטחתי לחזור לפארק האולימפי לרכיבת אופניים כשמזג האוויר יתבהר, אז הנה אני עומד בההטחתי: בסופש האחרון כהשמש זרחה, אספתי את האופניים ויצאתי לביקור נוסף בפארק האולימפי. הפעם בחרתי בשבילים מעט שונים וגיליתי שלאורך הפארק פזורים להם מעין מגדלי שמירה שאפשר לעלות עליהם כדי לקבל תצפית על הפארק. אז עליתי לקחת כמה תמונות שתראו איך הפארק נראה מלמעלה ולא רק מגובה הגלגל.




באיזשהו שלב מצאתי את עצמי בשביל בוצי ואז, בפעם בראשונה, האופניים זייפו והרגשתי שאולי באמת הגיע הזמן שאקנה לעצמי זוג אופניים אמיתי. כנראה רכבתי קשה מדי כי הקידון השתחרר וכל הכח שהשקעתי ביציאה ממקטע בוצי נעלם ואיתו שיווי המשקל שלי. שומדבר רציני, אבל סתם קטע לא נעים. מצד שני, היה שווה להיכנס לעומק כי גיליתי שביל ממש מקסים בעובי היער שהעצים מסוככים עליו ממעל ואגמים וביצות מקיפים אותו מצדדיו.



זהו, אני את שלי עשיתי - חזרתי לפארק וככל הנראה זה יקרה שוב בעתיד (כלומר, אחרי שאנקה, אתקן ואכוון את האופניים). ומי יודע, אולי אפילו אני אפנק את עצמי בזוג אופניים אמיתי...

הסופ"ש השני התרחש לפני כבר כמה שבועות. במסגרת האירועים החופשיים שעיריית סידני מארגנת, יש לנו סופ"ש שכולו מוקדש לקפה ומה שמתחבר למשקה המתוק-מריר הזה: שוקולדים, תה, צ'אי ושאר שטויות שתמצאו בבתי קפה ברחבי העיר. איזור ה- rocks נסגר לסופ"ש ובתי הקפה של העיר הקימו דוכנים כדי לאפשר לנו לטעום את סוגי הקפה השונים - ספל בדולר. אין הרבה תמונות מהקפה עצמו, אבל תאמינו לי שבסיום היום הייתי רווה קופאין ומאושר! לעומת זאת כן לקחתי תמונות משאר השטויות שהיו שם: עוגות, פירות בשוקולד ושאר דברי מתיקה שנראים נהדר (לא יודע מה הטעם, אני לא איש של קינוחים).





מאוד אהבתי את האווירה של המקום: המון אנשים מהלכים בנחת בין הדוכנים, מחכים בתור בסדר מופתי ובכלל נהנים מהאירוע ומהשלווה. כמובן שהיו גם מופעים מכל מני סגנונות החל ממוסיקה עכשווית, דרך לטינו ואפילו רקדנית בטן עם כל התוספות. במיוחד הופתעתי לראות שלישיה דרום אמרקאית מנגנת טנגו ארגינטאי כשלמרגלותיו זוג רקדנים מציג את מה בדיוק המוסיקה הזו מייצגת.




זהו בגדול. נותר רק להשאיר אתכם עם הרגשה טובה של העיר בה אני חי, כמה תמונות מאיזור ה- rocks באור הנקי של יום שמש חורפי ובדרמטיות של הערב המעונן.



Sunday, July 13, 2008

BBQ at Shelly Beach

כשאומרים סידני לא חושבים על קור, רוחות חזקות, גשמים ועננים אפורים. אבל החורף מגיע גם לכאן וכשזה קורה, הטמפרטורות יורדות, הרוחות מקפיאות והשמיים מעוננים. למזלי, לפני כמה סופ"שים מזג האוויר התבהר לחלוטין ולרגע אפשר היה לחשוב שאנחנו שוב בקיץ. אני בחרתי להעביר את היום היפה בברביקיו על חוף שלי (shelly beach, החוף עדיין לא בבעלותי) שנמצא באיזור מאנלי. הוזמנתי על ידי ידידה ישראלית מהעבודה לאירוע ישראלי-משהו: כמעט כל הנוכחים הם יורדים מהארץ והיו שם פיתות, חומוס, סלט ירקות וכיוצא כאלה מטעמים צברים. הרעיון היה להעביר יום מקסים על החוף, לטייל מעט בהרים מסביב וכשמתעייפים, לאכול מעט מהברביקיו.

ברביקיו אוסטרלי הוא קונספט מעניין שבעצם מהווה דוגמה להרבה דברים טובים באוסטרליה. מדובר על מתקני צלייה ציבוריים מחוממי גז, מעין פלטת טיגון כמו שיש בחלק מהמלונות. לוחצים על כפתור (או באיזורים מסויימים - משלשלים מטבעות) והפלטה חמה ל20 דקות. עכשיו אפשר לטגן עליה כמה נקניקיות או המבורגרים ולאכול. חשוב מאוד לנקות בסיום השימוש ולהשאיר את כל העסק מסודר. מה שיפה לדעתי בגישה הזו היא העובדה שיש מעט מתקנים שמשרתים קהל יחסית גדול של אנשים ואין שום בעיה, אנשים מחכים בתור בנחת ואין דרמות מיותרות. כן, אני יודע שבארץ זה לא היה עובד.

בכל מקרה, נחזור לפוסט. מאנלי, לממי שממש עוקב אחר הבלוג הזה, נגיש ממעבורת. ביום בהיר כמו זה שהיינו בו הים גדוש מפרשיות וספינות שלמול החופים המיוערים של סידני, זה מתצטלם יפה מאוד.




אחרי העגינה במאנלי מתחילה ההליכה לכיוון החוף המיועד. ההליכה לחוף עוברת בשביל שנושק לים בצידו האחד וגובל בעצים ירוקים בצידו השני. החוף עצמו מקסים: חוף קטן וסגור מוקף דקלים, עצים ומדשאות כשמעליו גבעות מיוערות ושבילי הליכה.





לאחר ההתמקמות יצאנו להליכה קצרה ביער מעלינו. שביל ההליכה עובר בתוך היער כשפה ושם יש תצפית על המים והסביבה.



חוזרים לחוף, אוכלים משהו ומעבירים את הזמן עם החבר'ה מהארץ. היה נחמד להיפגש שוב עם אנשים דוברי עברית שמכירים את אותה השפה והתרבות, לפחות פעם בכמה זמן. העברנו שם כמה שעות טובות ובשעות הערב אורזים, מנקים, מסדרים ומתחילים בהליכה חזרה הביתה.