Thiland and the trip back to Israel, Jan 08

נא לפתוח יומנים ולסמן את החצי השני של חודש אוגוסט שאז אני חוזר הביתה לעוד ביקור. האמת, כבר יש תוכניה די סגורה וניסיתי להקצות מזמני לכל מי שאני מכיר שם בארץ חלב ודבש אבל עדיין יש לא מעט ימים פתוחים ותמיד אפשר לשנות תוכניות. אז תשלחו מייל בפרטי אם אתם רוצים להיפגש. אני מאוד מאוד אשמח!

בכל מקרה, לרגל החזרה ראיתי שיש לי חוב ענקי להשלים: את הפוסט על הביקור הקודם. אז נכון, שלחתי את הפוסט מהטיסה לשם, אבל זה לא ממש זה, הא? כלומר, אין ממש צילומים מהטיול עצמו או חוויות מגיחה לתאילנד למשל. אז הפוסט הזה ימלא את החסר ויכין את הבמה לביקור הבא!

נתחיל מהחלק המעניין והראשון כרונולוגית, הטיול לתאילנד. התכנון שעשינו כלל כמה ימים בבנקוק וכמה ימים באי הנופש קו-צ'נג.

בנקוק, מדהים כמה שהיא מכוערת! יוצאים מנמל התעופה ואת פנינו מכבדים מליוני טנות של פליטת מנועים מזוהמים. זה העיר הכי מזוהמת בעולם, מתסבר. ענני העשן השחור והפיח ששוכנים בעיר מתאימים לה כמו שכתמי בוץ מתאימים לחזיר.

ניסינו להספיק את כל מה שמקובל: נסיעה בטוק-טוקים, ביקור במקדשים, בארמון המלכותי, בשווקים ובנהרות. היה מדהים! הזוהמה והכיעור כל כך טבועים בעיר הזו שהעין לומדת להתעלם מהם מהר מאוד ולהתמקד ביופי ששונה כל כך ממה שהיכרתי. התאילנדים עדיין תקועים בתקופת הרוקוקו בסגנון האוריינטלי: קשוטים מוגזמים מלאי פרטים שכל אחד עולה על השני ומציגה קוקופוניה ויזאולית נהדרת. אני זוכר שאחרי דקות קצרות בלבד בארמון הקישוטים, הפסלים והפרטים כל כך העמיסו עלי שכשראיתי עץ ירוק בודד זה הרגיש כמו אנחת רווחה.




אבל ללא ספק, נקודת השיא היתה השהות (הקצרה מדי) בקו-צ'נג. הנסיעה היתה ארוכה, די מתישה אבל מאוד מתגמלת. המשוכה האחרונה במסע לשם היתה במעבורת ולמזלנו הפלגנו בה בשעות הערב כשהשמש שוקעת על האיים אליהם מועדות פנינו. במיוחד אהבתי את האופן ששרשרת ההרים נעלמים לתוך האופק.




המלון בו שהינו, Panviman resort, ממולץ בחום לכל מי שמתכנן גיחה לאי: החדרים מפנקים, הנופים מדהימים והיחס מהמעלה הראשונה. רוב התמונות כאן לקוחות מהדירונת שלנו פרט לתמונת הנוף על החוף שנלקחה מהמרפסת בה סעדנו את ארוחות הבוקר שלנו.




באי המקסים הזה שהינו שלושה ימים, את היום הראשון העברנו בטיול רגלי ובהתארגנות לשני הימים הבאים. היום השני הוקדש לשייט לאי קטנטן וצלילת שנורקלים וביום האחרון התפנקנו ברכיבה על פילים ביער ובנהר. כמובן שהיה לנו המון זמן לבטלה ולמנוחה והמלון שלנו היה המקום המושלם לסוג כזה של בילוי.




חוויה מדהימה לא פחות היה לנו בערבים כשהים בשפל ואפשר ללכת לאורך החוף החשוף. אנחנו רצינו לגוון במסעדות ובערבים היינו יוצאים להליכות על החוף עד שניחוחות אחת המסעדות הייתה משכנעת אותנו להישאר.




ובכך מסתיים לו הטיול שלנו בתאילנד, אחת החוויות המדהימות ביותר שעשינו. לאחר מכן חוזרים לבנקוק, עולים על מטוס ירדני ואנחנו בדרכנו הביתה.

האמת היינו קצת מוטרדים מהחזרה, בכל זאת עברה שנה וחצי ואנחנו השתנינו לא מעט, נחשפנו לתרבויות אחרות והתרגלנו לגישה ולקו מחשבה מאוד שונה. ובכל זאת, כאן גדלנו ומול ישראל אנחנו משווים את שאר החוויות שלנו. סך הכל הביקור היה מאוד מהנה. ראיתי אנשים שמאוד רציתי לראות ולמרות שכל הביקור היה עמוס ולחוץ, בכל זאת הספקתי כמה ימי רגיעה. כמו את הטיול שעשינו לאירוע משפחתי בעין גדי.

הנסיעה לדרום מרשימה אותי כל פעם מחדש. בכלל, יש לי חיבה מיוחדת למדבר ולהרים החשופים באור הכל כך בוהק הזה. התמונות כאן נלקחו בדרך לעין גדי, בגן הבוטני שלה ובגיחה קטנה שעשינו לים המלח. אני חושב שחלק מההנאה שהיתה לנו נבעה לא מעט מההרגשה שאנחנו חוזרים למשהו מוכר אחרי כל כך הרבה זמן של ניכר. לפעמים צריך להתרחק מעט כדי להנות ממה שקרוב.






אז זהו, אני מקווה שנהניתם מהתמונות ונתראה באוגוסט!