Fernando Felman - Living in Australia

Saturday, November 29, 2008

Language differences as a mean to comprehend cultural differences

הרבה זמן עבר מאז יולי. הרבה גשם ירד פה בסידני, הרבה שיחות מעניינות קרו ודי הרבה מאורעות מהותיים יותר או פחות התרחשו. בין השאר, נאלצנו לעבור את מבחני ה- IELTS שמודדים את הידע בשפה האנגלית  - צעד נדרש עבור קבלת תושבות הקבע.

מבחני ה IELTS הורכבו ע"מ למדוד את התפיסה, או הידע, בתחומי הבנת הנקרא והשמיעה וכן ביכולת הכתיבה והדיבור. ההכנה למבחן די פשוטה, כל מה שצריך לעשות זה לעבוד במשרה מלאה במדינה דוברת אנגלית. פשוט! :)

מי שממש רוצה להשקיע יכול למצוא טונות של חומר ברשת שמסבירים ומלמדים כיצד יש לענות על משימות המבחן כדי לעבור בציון גבוה. למשל, כיצד לכתוב מכתב או מאמר, כיצד לנסח תיאור טכני וגם כיצד לבצע קריאה מהירה למאמר ארוך ומשעמם.

החלטתי להשקיע למבחן ובעודי קורא הסברים על כתיבת מאמרים אקדמיים, נתקלתי במונח מעניין: תיחום (במשמעות הלינגואיסטית). המונח מתאר תצורת ניסוח שבה חשיבות ותקיפות הנושא מבוטאים באופן מוקל, כזה שאיננו מוחצן. כמה דוגמאות לכך: "אני לא חושב ש..." או "לדעתי...". מעניין לציין שצורת ביטוי שכזו מאוד נפוצה באוסטרליה ויש לשער שהמצב דומה גם בארצות אחרות בעלות מאפיינים מערביים.

כאשר קראתי על המונח וקישורים אחרים שמובלים ממנו, כדוגמת המימרות הגריסאיות, הבנתי כיצג עלי לגשת לבעיה שמטרידה אותי לא מעט. מזה זמן מה אני מנסה לנסח מה היא אותה התנהגות שכל כך מאפיינת אותנו הישראלים ושגורמת לכל כך רבה ניתוק תקשורתי, לפעמים אף תסכול, כאשר מערביים נחשפים אליה. אני חושב שמהות הבעיה נעוץ באופן שישראלים מתנסחים, בעיקר למול עקרון התיחום וכן אותם מימרות גריסאיות שהזכרתי.

עקרון התיחום בא לידי ביטוי אין ספור פעמים בשיחה רגילה באוסטרליה. אני רגיל לשמוע משפטים כגון "does it make any sense to you?" או "I'm not sure I'm making myself clear enough" כאשר נושא מסוים מוסבר בהרחבה. לדעתי המשפטים הללו מהווים דוגמה לעקרון התיחום בכך שהם רומזים על חשיבות המאזין ומקלים בחשיבות הדובר, זאת בניגוד למשפט ישראלי יותר כמו "אני רק רוצה לוודא שהבנת". דוגמה נוספת אפשר לראות במשפט כמו "you might want to consider reviewing this solution" שאם נתרגם לעברית זה ישמע יותר כמו "יש כמה בעיות מהותיות בפתרון שהצגת".

האוסטרלים גם נוהגים למלא אחר המימרות של גריס, ובעיקר אחר מימרת האיכות שבין השאר קוראת את הדובר "לא לומר את מה שאין ברשותך הוכחות מגבות". כדוגמה, המשפט "these factors implies further analysis is required" ממלא אחר עקרון האיכות ע"י שימוש במילה "מרמז" (implies אבל לפעמים משתמשים גם ב- suggests) שמאפשר למאזין להגיע למסקנה אחרת מזו שהגיע אליה הדובר. המשפט "these factors proves further analysis is required" שמשתמש במילה "מוכיח" אינו ממלא אחר מימרת האיכות מכיוון שבמידה והמאזין מגיע למסקנה אחרת מזו של הדובר - המשפט של הדובר אינו נכון, כלומר אינו איכותי.

עכשיו נותר לי לנסות ולנסח את הבעיה: "ישראלים נחשבים לאגרסיביים ואף גסי רוח אצל מערביים משום שהם משתמשים במימרות אחרות". אני משער ששימוש במימרות אחרות הוא תוצר של תרבות וסט עקרונות שונים שסביר להניח יהיה קשה לשנות. מימרות, לעומת זאת, הם תצורות ניסוח שיחסית קל לשנות, בעיקר כאשר הדובר מודע אליהם.

אני יודע שכל המלל הזה נשמע קצת לא מתאים, אבל ככה זה באוזי ואני באמת חושב שניסוח והגדרה של הבעיה יעזור. וואללה, לפחות עכשיו יהיו לי עוד כמה כלים כשאני ניצב מול זרים שרוצים להבין "איך שם שונה מכאן". חשוב לי להדגיש שאני לא חושב שהעקרונות הלינגוסטים שהוזכרו כאן טובים או "נכונים" יותר - הם פשוט שונים ממה שאני הכרתי בארץ ולקח לי לא מעט זמן לנסח את השוני הזה.

ולמה אני כל כך מוטרד מנושא ארטילאי ולכאורה לא חשוב? כי אם הייתי יודע כשנחתתי באוסטרליה שישנם מימרות בעלי חוקיות ברורה אני משער שהזרות שחשתי בהתחלה לא היתה נוראה כל כך. ככלות הכל, הרבה יותר קל להשתמש בתבנית ברורה ככלי להעריך ניסוח בזמן-אמת תוך כדי שיחה; מאשר השיטה של ניסוי-ותעייה באין ספור שיחות "והרכבת" החוקיות מהתגובות של האנשים.

טוב, נראה לי שזיינתי לכם מספיק בשכל לפוסט אחד. לילה טוב.

0 Comments:

Post a Comment

Subscribe to Post Comments [Atom]



<< Home