Fernando Felman - Living in Australia

Wednesday, October 04, 2006

Sydney To Brisbane



כן כן, אני יודע שאני חב הרבה חויות והרפתקאות. אז הנה רשמי הנסיעה מסידני לבריסביין: 1000 ק"מ ביומיים והמון הנאה!
את הטיול התחלנו ביום שבת – איסוף הרכב מחברת ההשכרה. המשרד שלהם נמצא באיזור ה- domain שכולל בין השאר את קטדרלת סנט. ג'יימס, הגנים הבוטניים וכמובן, את בית האופרה של סידני. זה גם ההזדמנות הראשונה שיש לשרית ולי לטייל בסידני כי מזג האוויר האפרורי סופסוף התבהר.
אז לוקחים רכבת לסנט. ג'יימס ויורדים בהייד פארק:


המשרד נמצא ממש קרוב. חותמים על פורד טריטורי (שתגרום לכל בעלי רכב דירוג ב' לפירכוס לא רצוני בעין שמאל) ומתחילים בנסיעה. שעתיים מאוחר יותר וכמעט תאונה אחת ואנחנו בדירה.




יפה הא? ;)
במיוחד שאפשר להוריד את המושבים האחורים לגמרי בשביל להעמיס עליו ציוד. מאוד יעיל!

מתחילים בנסיעה לכיוון בריסביין: המסלול אמור להיות פשוט למדי, יוצאים מסידני, עולים ה- freeway ונוסעים צפונה. אבל מי שמכיר אותי יודע שאין דבר כזה "מסלול פשוט" בשבילי... אני לא יודע מתי בדיוק עזבתי את סידני אבל אני כן יודע שזה היה הרבה אחרי התכנון המקורי. אז אין תמונות, היינו עסוקים בלקרוא שלטים, לפענח מפות עתיקות ולנסות לא ללכת לאיבוד. נכשלנו בענק.
בשעה 11 בלילה הגענו למלון שלנו ב Port Macquarie (חמש נקודות בונוס למי שהוגה את זה כמו שצריך על הפעם הראשונה) עיירת נופש קטנה על האוקיינוס. המרפסת שלנו משקיפה לאוקיינוס ויום ראשון היה בהיר במיוחד:


ועוד קצת תמונות מהטיול הרגלי שעשינו שם:


שמתם לב כמה הסביבה נקייה? רמז, זה לא בגלל שהם מעסיקים יותר עובדי נקיון מבארץ...


בלב כבד נפרדים מעיירת הנופש, חוזרים לאוטו וממשיכים בנסיעה צפונה.



ואיך אפשר בלי שלטים אוסטרליים מפורסמים?



כשמתחילה השקיעה אני חייב לנסות את כוחי בצילום עם אור רך. יש לי הרבה מה ללמוד, אני יודע...



עכשיו יש עוד קצת נסיעת לילה, ללכת לאיבוד בבריסביין, למצוא במקרה את המלון וללכת לישון.

הנסיעה היתה מאוד שונה מבארץ: הכביש צר והוא כולל בדר"כ רק מסלול אחד (לפעמים זה מתרחב לשני מסלולים בשביל לאפשר עקיפות). המהירות המירבית עומדת על 100 לכביש בינעירוני רגיל ו- 110 לכביש מהיר (2+ נתיבים). ביומיים של נסיעה לא נפגשנו באף נהג שחושב שהוא במסלול מירוצים ולא בגלל ריבוי הניידות (למעשה ראינו שוטרים רק בערים ובמקטעים שמשפצים). היה תענוג ואני מאוד מרוצה שעשינו את הטיול בעצמנו ולא השתמשו בחברת הובלות.

אז למה כל הבאלגן הזה? כפי שאתם יודעים, אני מכור כבד למוסיקה. אבל לא רק איכות המוסיקה חשובה לי, גם איכות הסאונד משחק אצלי תפקיד. אז אני מסיים בתמונה של הסיבה המרכזית לנסיעה – מערכת הסטראו שלי שכרגע מנגנת אריק אנשטיין – אמא אדמה:




בפעם הבאה - תמונות מהטיול במעבורת על נהר הבריסביין!

0 Comments:

Post a Comment

Subscribe to Post Comments [Atom]



<< Home